נמאס לך לישון שינה טרופה? שווה להכיר: הכלים מעולם ה-NLP והדימיון המודרך לשינה עמוקה וטובה
אם גם אתם סובלים מהפרעות שינה, אתם בחברה טובה. הפרעות שינה הן תופעה נפוצה ביותר, במבוגרים ואף בילדים. מעל לרבע מהאוכלוסיה מתקשים להירדם או לישון ברציפות לילה שלם, ובחתך גיל מבוגר המספרים עולים דרמטית. להפרעות שינה קיימים גורמים מגוונים, אך מרכיב אחד משותף לכולן – תחושת התסכול הנלווית אליהן.
אם תוכלו להכפיל את התפוקה שלכם, להגדיל את ההכנסה, לשפר את הכישורים הבין אישיים ולעצב את חייכם איך שתרצו, איך החיים שלכם יראו?
אמיר רטר, מייסד ומנהל מכללה ללימודי NLP ודימיון מודרך, שופך אור על הנושא, ומביא את הפתרונות הבריאים והיעילים ביותר להפרעות השינה השונות – כולל דימיון מודרך אחד שכבר עזר ללמעלה מ-100,000 איש לשפר את איכות ומשך השינה שלהם.
רגע לפני שנגיע לעיקר, אמיר מציג את שלושת הנושאים החשובים ביותר שעליכם להכיר ולבחון בנוגע לשינה שלכם:
- חשיבות השינה – למה כל כך חשוב לנו לישון?
“שינה חשובה מאוד לבריאות האדם. למעשה, שנת לילה איכותית היא אחת המתנות הבריאות ביותר שאנו יכולים להעניק לעצמנו. בשינה המוח מארגן מחדש את כל הזכרונות, הגוף נח וכל מערכות הגוף פנויות לעשות את תפקידן ולהתחדש. כשאנו ישנים, המערכת החיסונית עובדת בצורה מיטבית. כלומר, שינה היא מצב קסום ולא אגזים אם אגיד שהיא תרופה של ממש. היא חשובה לנו כמו איכות נשימה, כמו ספורט וכמו תזונה. בשנים האחרונות נערכו מחקרים שמצאו קשר בין שינה וירידה במשקל – שינה איכותית מסייעת לירידה במשקל ולאיזון הורמונלי בגיל המעבר. רצוי לשאוף לישון 7-8 שעות ולדאוג גם לאיכות השינה. חשוב לאפשר לגוף שלנו את זמן הבריאות הזה.
אשתף בהגדרה יפה מאוד לשינה ששמעתי – השינה היא מצב בו הנפש שלנו יכולה לנוח בתוך עצמה. מי לא היה רוצה בכך?”
- טיפוסי שינה – אפיין את עצמך
“היום יודעים שיש בגדול שני טיפוסי שינה – ארוכי שינה וקצרי שינה. לסוג הראשון משתייכים אנשים שאוהבים לישון, נהנים לישון, רק מחכים לרגע שבו הם ילכו לישון. זה הזמן האהוב עליהם, שבו הם הכי מבסוטים, ולפעמים נדמה שהם חיים כדי לישון.
לסוג השני משתייכים אנשים שלא אוהבים לישון, הם קמים על הבוקר מוקדם בעירנות ואנרגיה, עם רצון להספיק ולעשות הרבה. הם כאילו נופלים מהמיטה בבוקר ולעיתים דוחים את שעת הכניסה למיטה לשעות הקטנות של הלילה. סביר שאם היתה להם הבחירה הם היו מעדיפים לוותר על שינה תמורת עוד זמן ערות ועשייה. אצלנו בבית דפנה, בת זוגתי, היא קצרת שינה ואילו אני ארוך שינה. אז לפני הכל חשוב לדעת שיש סוגים שונים של אנשים, עם צרכים שונים בהקשר השינה.
לאור החלוקה הזו לטיפוסי שינה, מתבקשת השאלה – כמה שעות שינה צריך? ההמלצה לאנשים מבוגרים, בלי קשר לטיפוסי השינה היא לישון 7-8 שעות בכל לילה. לא לישון פחות מידי, אבל גם לא לישון יותר מידי. שינה אינה בזבוז זמן, היא מזינה אותנו ומאפשרת לגוף ולנפש לעבור תהליכים משמעותיים הנדרשים באופן יומיומי.”
- הפרעות שינה נפוצות – קווים לדמותן
“ישנם כמה סוגי הפרעות שינה, הנבדלים בזמני השינה והעירות במהלך שעות הלילה. אנשים שקשה להם להירדם (מחשבות מטרידות, דאגות והרהורים אחרים הם לרוב הסיבות לנדודי שינה), אנשים שמתעוררים באמצע הלילה ולא מצליחים לחזור לישון לפרק זמן מסוים ואנשים שמתעוררים מאוד מוקדם ולא מצליחים להירדם שוב. יש שישנים רציף אבל נתקלים בקושי בהרדמות או ביקיצה, ויש שישנים לפרקים ושנתם אינה רציפה. יש מאפיין נוסף והוא עומק השינה, כלומר עד כמה שינה קלה או עמוקה. ניגע בכך בהמשך.”
יופי, עכשיו, אחרי שהבנתם למה שינה חשובה, מהם צרכי השינה שלכם ומהם מאפייני הפרעת השינה שלכם, אתם מוכנים לשלב הבא – 8 הכלים האפקטיביים ביותר של אמיר רטר וה-NLP לשיפור השינה שלכם!
מעניין לדעת – ההמלצות שתמצאו מטה גובשו באמצעות שימוש בכלי ה”מידול” של ה-NLP, כלומר התבוננות באנשים שבאופן טבעי ישנים טוב, ללא הפרעות שינה (“מצטייני שינה”), וגזירת מודל מכך עבור אלו החווים בעיות שינה.
- המיטה כעוגן
“ב-NLP יש כלי שנקרא “עוגן מרחבי”. העוגן קשר בין מיקום מסוים לבין תגובה קבועה. כמו עוגן שנזרק מסירה ושומר שהיא תישאר במקום שבו היא עוגנת ולא תסחף ללב ים. כדי שמיקום יהפוך לעוגן שאפשר לסמוך עליו שאכן ישאיר אותנו באותה התגובה, העוגן חייב להישאר נקי ומבודל. ולמה אני מספר לכם את כל זה? כי אנחנו רוצים שהמיטה תהפוך לעוגן מרחבי שמסמל עבור התת מודע את המסר שכעת הגיע הזמן להרדם. ומה המטרה בשמירת העוגן נקי? לדאוג שהמיטה תהיה מקושרת אך ורק עם שינה. לשם כך נימנע מביצוע פעולות שאינן קשורות לשינה במרחב המיטה, כמו צפייה בטלוויזיה, שיחות טלפון, הכנת שיעורי בית ועוד. אגב, גם אם ניכנס למיטה כשאיננו עייפים מספיק ואין בכוונתנו להרדם, זה עלול לפגוע בעוגן ברמה הלא מודעת. לכן מומלץ למי שמתקשים להרדם, להיכנס למיטה רק כשהם עייפים ועם כוונה לישון.
יצירת העוגן הזה היא למעשה הקפדה על “היגיינת שינה” – מושג נפוץ בשנים האחרונות. אפשר לראות זאת גם כטקס, המייצר סדר קבוע שמכין את המוח לקראת השינה. הטקס הזה הוא יותר מהפעולות של צחצוח השיניים, כיבוי האור, התנתקות מהטלפון הנייד והכרזת פרידה לבני המשפחה בסגנון: “אני הולך לישון, לילה טוב”. יש עוד כמה הרגלים שרצוי לסגל לטובת השינה.
ההרגל החשוב ביותר הוא הימנעות ממסכים – חשוב להיפרד מהטלפון, המחשב והטלוויזיה זמן מה לפני השינה. האור הכחול שבמסכים מגרה את המוח, פוגע בשעון הביולוגי, מפריע לגוף לייצר מלטונין (הורמון השינה) ופוגע באיכות השינה. יש אנשים שנוהגים להאזין למוזיקה שקטה או לקרוא ספר לפני השינה וזה בסדר, במידה והספר מודפס ולא דיגיטלי כמובן. שמירה על ההיגיינה הזו מאוד חשובה.”
- בקרה על איכות השינה
“היום כבר ידוע שצריכת קפה או אכילת ארוחה כבדה עשויים לגרום לקשיים בהירדמות. אני רוצה להתייחס כאן להשפעה של קפה ומזון דווקא על עומק ואיכות השינה. יש אנשים שיגידו שקפה אינו משפיע עליהם, שהם יכולים לשתות קפה לפני השינה ועדיין להירדם בקלות. הבעיה היא שאנשים אינם מודעים לעומק ולאיכות השינה שלהם. לעיתים האיכות כה ירודה והאדם אינו מקשר זאת עם ההרגלים שלו.
איך אפשר לבחון גם את איכות השינה? אם אתה נרדם בקלות, אבל לא מתעורר רענן בבוקר, ככל הנראה השינה שלך לא היתה איכותית דיה. אנשים רבים אינם מודעים להשפעות ארוכות הטווח של הקפה. יש מחקרים שמראים שגם 7 שעות אחרי שתיית קפה עוד יש בגוף חומרים שמפריעים לשינה. השפעה עקיפה נוספת של קפה היא היותו חומר משתן, מה שעלול להוביל לקימות מרובות בלילה, ולכן לשינה לא רציפה. בתור אחד שמאוד אהב קפה העובדה הזו מאוד העציבה אותי. קיוויתי שהקפה לא פוגע בשינה שלי כי אני מהנרדמים בשניה. עשיתי ניסוי על עצמי והפסקתי לשתות קפה אחרי השעה 12:00 בצהריים. מאז אני מצליח לישון שבע שעות ברציפות מבלי לקום לשרותים. הבנתי שמבלי משים הקפה הפך את שנתי לשינה טרופה במשך שנים.
ארוחה כבדה גם היא אינה מומלצת, לפחות בטווח של שלוש שעות לפני השינה. זאת כיוון שכשהגוף עסוק בעיכול, זה פוגע באיכות השינה.
מצד אחד, בגלל שהגוף עסוק בעיכול, לאחר ארוחה כבדה נרגיש עייפות ואז אולי חלק מהאנשים ירגישו שקל יותר דווקא להירדם, אבל מצד שני השינה תהיה פחות איכותית או מיטיבה. כשמערכת העיכול פועלת היא צורכת את המשאבים של הגוף, שבאופן טבעי היו אמורים להיות מופנים למערכות אחרות כגון מערכת החיסון, אשר במצב תקין עובדת יותר בלילה מאשר ביום. באופן זה, הגוף לא ממצה את שהיה יכול לקבל מהשינה והיא הופכת פחות מזינה ומבריאה עבורנו.”
- מגע
“מאוד מומלץ להירדם לאחר חיבוק או כל מגע אחר. לא סתם מרבית האנשים מקיימים יחסי אישות לפני השינה. מגע של עור בעור מעודד הפרשה של הורמונים שתורמים לתחושת רוגע וביטחון ולכן מקדמים הירדמות ושינה טובה. רואים את זה באופן הכי מובהק על תינוקות. עד כמה הם נעים וקל להם להירדם כשהם מחובקים ועטופים. אגב, חיבוק עצמי גם עושה את העבודה, העיקר שנחוש מגע מכיל ונעים. מצד שני, אם לא נוח לנו לישון בחיבוק למשך זמן, אפשר לשהות כך 20 דקות למשל, אולי להירדם אפילו ואז לשנות תנוחה. אם נודה על האמת, אפילו 20 שניות של חיבוק רציף הן מצרך נדיר ביום-יום עבור רוב האנשים. אני ממליץ על מגע, חיבוק, גם אם לזמן קצר, כדי להרוויח את אותן תחושות רצויות המקדמות שינה.”
- הודיה
“הנחת יסוד מרכזית ב-NLP אומרת שהאנרגיה זורמת למקום שאליו מופנית תשומת הלב. אנשים רבים חושבים לפני השינה מחשבות מטרידות על הבעיות איתם הם מתמודדים, על מה שלא עשו היטב, על מטלות שדחו וכדומה. הלך חשיבה זה מייצר ביקורתיות ושיפוטיות. הביקורת העצמית עלולה לפגוע בביטחון העצמי, בשמחה ובאופטימיות. מחשבתיות יתר פוגשת אנשים רבים לפני השינה, מפריעה להם מאוד להרדם ומובילה לחוסר שינה. אפשר לדמות את המחשבות הטורדניות האלו למכונת כביסה פנימית – המחשבות מסתובבות שוב ושוב כאילו שהפעלנו תכנית כביסה ארוכה ללא סחיטה. זה מייצר עקה רבה, דאגות והפרעות שינה.
לעומת זאת, כאשר מפנים את הזרקור אל הדברים הטובים, החיוביים, ואל הדברים שאפשר להודות עליהם, זה מייצר הלך חשיבה יצירתי, מעלה ביטחון עצמי ושלווה – אשר מקדמים שינה. זו דרך יעילה לכוון ולווסת את המחשבות ולייצר רוגע לקראת השינה. לכן אני ממליץ על הודיה לפני השינה ככלי נעים וקל ליישום לשיפור הרווחה האישית לפני ההרדמות.
דרך אחת היא הודיה עצמית. אפשר לשכב במיטה לפני השינה, להניח ידיים באיזור מרכז הגוף או על הלב ולהודות לעצמי על מה שעשיתי היום באופן משביע רצון. לסקור את היום שהיה מהבוקר ועד הרגע הזה ולהתמקד רק בדברים החיוביים שאני רוצה להגיד לעצמי תודה עליהם. לחילופין, אפשר לסרוק את הגוף והודות לאברי הגוף השונים על כל מה שעשו עבורי היום.
דרך נוספת היא הודיה כללית – על מה אני מודה בחיים שלי. למשל, הודיה על בת זוג אוהבת, על הילדים המקסימים שלי, על כך שיש לי קורת גג, על ציוץ הציפורים הנשמע מבחוץ וכדומה. ברגע שמתחילים בהודיה כזו מגלים מהר מאוד שאפשר להודות על אינסוף דברים בחיינו, קטנים כגדולים. יש כל כך הרבה פרטים שאנחנו מקבלים כמובנים מאליהם, אבל כשעוצרים לחשוב על כך מוצאים עוד ועוד על מה להודות והרשימה פשוט לא נגמרת.
ההודיה מתחברת לפתגם הידוע “איזהו עשיר? השמח בחלקו”. כלומר, בכדי להיות מאושרים כל שאנו צריכים לעשות הוא להכיר תודה על מה שיש. לכל אחד יש על מה להכיר תודה. בהודו יש אנשים חסרי כל ברחובות והם שמחים עם אור בעיניים, כי הם חיים בהכרת תודה על עצם החיים, על עצם הקיום שלהם. עבור רובנו זה מצריך מידת מה של אימון – להודות על הקיים ולהתעסק במה שיש במקום במה שאין. אבל התמורה לא תאחר להגיע, כשנרדמים מתוך הודיה, איכות השינה משתפרת ואפילו החלומות משתנים.”
- הרפיה אקטיבית
“הרפיה של הגוף מפיגה מתחים ומשקיטה מחשבות. כל אחד יכול ללמוד לעשות הרפיה עצמית. ישנן דרכים מגוונות לכניסה להרפיה. מעבר הדרגתי על אברי הגוף השונים והרגעתם היא אחת השיטות המוכרות ביותר. אפשר לעשות זאת באופן פסיבי. אז מתרכזים בכל פעם בחלק אחר בגוף ומרפים אותו. כך, בהדרגה, מביאים מסר של שקט ורגיעה לחלקים השונים בגוף.
אפשר להרפות את חלקי הגוף גם באופן אקטיבי. בשיטת הרפיה זו, עוברים על חלקי הגוף וכל פעם מכווצים קבוצות שרירים אחרת, מאמצים אותם ולאחר מכן מרפים.
הרבה אנשים אינם יודעים איך להביא את גופם למצב של הרפיה. לכן הרפיה אקטיבית מאפשרת להם להבין דרך הגוף שהרפיה היא ההיפך ממאמץ.
אני ממליץ למי שמתקשים להרדם לאמץ את השיטה הזו. איך זה עובד בפועל? עוברים איבר איבר בגוף, מכף רגל ועד ראש, מכווצים כל איבר או כל קבוצת שרירים, מייצרים מאמץ שרירי מכוון באיזור הזה לכמה שניות, ואז בבת אחת מפסיקים את המאמץ ואת הכיווץ. מה שקורה ברגע שנפסק המאמץ – הוא הרפיה. הרפיה היא העדר מאמץ וכיווץ. באמצעות הרפיה אקטיבית כל אחד יכול ללמד את עצמו את איך להגיע בקלות לגוף רפוי. הכלי הזה גם עובד מעולה גם עם ילדים שמתקשים להירדם. מסתבר שאפילו פסיכיאטרים מלמדים את המטופלים שלהם את השיטה הזאת, כי היא מאוד אפקטיבית.”
- הרפיה פרדוקסלית
“כשהבן הבכור שלנו, יהל, היה בן 13 היתה לו תחרות חשובה, אליפות הארץ באקרובטיקה. הוא התרגש ולא הצליח להרדם. אחרי זמן מה במיטה הוא בא אליי ואמר לי “אבא אני לא מצליח להירדם. אני חושב שאתה המומחה של הבית להירדמות, אתה נרדם בשניות, אז תלמד אותי איך אתה עושה את זה”. הבנתי שהוא צודק והתחלתי לחקור את עצמי. החקר שלי הוביל אותי להבנה שהרצון לישון בעצמו מהווה מכשול. כלומר, כשאני מאוד רוצה במודע לישון ואני למשל אומר לעצמי “אני חייב להירדם, יש לי רק חמש שעות אז עלי להרדם מהר” זה מייצר לחץ שמונע ממני להרדם. אבל אם אני חושב “גם אם ייקח לי חצי שעה להירדם זה בסדר, כי אני מתפקד טוב גם עם 4 וחצי שעות שינה, ולכן אין לחץ ואני יכול לקחת את הזמן” אז אני נרדם בקלות ובמהרה בתגובה למחשבה הזו.
חזרתי אל הבן שלי ואמרתי לו “יהל, מי אמר שאתה צריך לישון? אתה אחרי יום של פעילות, הגוף שלך עייף ומה שהוא צריך זה מנוחה. כנס למיטה ופשוט תנוח, אל תישן, רק תנוח”.
כמה זמן אתם חושבים שהוא היה מסוגל לשכב במיטה ורק לנוח מבלי להירדם?.. הצצתי לחדרו אחרי חמש דקות וודאי לא יפתיע אתכם לקרוא שהוא אכן כבר היה רדום לגמרי. בעצם כל מה שעשיתי היה לקחת ממנו את המחשבה על הרצון לישון ואת הלחץ שהיא מייצרת. ברגע שמוציאים מהמשוואה את ההכרח לישון, משהו נרגע.
לדפנה יש סיפור דומה עם נוגה בתנו, שבלילה לפני מבחן גדול לא נרדמה מההתרגשות. המחשבות שלה רצו קדימה שהיא כבר לא תישן, ולא תצליח במבחן בגלל העייפות, והלחץ רק הלך וגבר. דפנה שוחחה עימה והסבירה שהיא לא צריכה להירדם, אלא רק לאפשר לגוף שלה מנוחה, ושגם אם היא לא תעצום עין כל הלילה היא תתפקד מצוין למחרת. זה שחרר אותה לחלוטין מהלחץ והמחשבה שהיא צריכה להירדם, וכמובן שהיא גם נרדמה.
זה טריק שעובד נהדר בכל גיל, לא רק עם ילדים.”
- דימיון מודרך
“דימיון מודרך הוא כלי מדהים, כי הוא מאפשר לנו להקשיב למישהו אחר במקום למחשבות שלנו. לאלו הסובלים ממחשבות טורדניות לפני השינה אני יכול להמליץ על האזנה לדימיון מודרך. לפני זמן מה, כשהבנו שיש כאן בעיה שמטרידה המון אנשים ושאנחנו יכולים לסייע להם הקלטנו דימיון מודרך ייעודי להרדמות. זהו דימיון מודרך שמטרתו לסייע במצבים של נדודי שינה, של קושי להירדם או לחזור לישון, והוא זכה עד היום ללמעלה מ-120,000 האזנות. פרט לדמיון המודרך הזה יש באתר שלנו (וגם בספוטיפיי וביוטיוב) עוד כמה וכמה הקלטות של דמיונות מודרכים למטרות שונות. ממש שווה להכיר את הכלי הזה. דימיון מודרך הוא כלי אפקטיבי גם במקרים של בעיות שינה קשות.
ההמלצה שלנו למי שמתקשה להרדם היא פשוט לחבר אוזניות להאזין, ולתת לדימיון המודרך להוביל אתכם לשינה טובה בצורה קלה ונעימה תוך כדי האזנה. אם יש ילדים בבית, אפשר גם לקחת טקסטים מהאתר שלנו ולהקריא להם בטון איטי ורגוע. דפנה היתה מעבירה דימיונות מודרכים כל הזמן לילדים שלנו וזה היה עובד נהדר.
אגב, אותן מחשבות טורדניות שלא נותנות מנוח ומפריעות לנו לישון עוסקות הרבה פעמים ביום המחר, ובמה צפוי לנו לאחר שנת הלילה. אולי יש לנו ראיון עבודה למחרת או דייט למשל, ויש אנשים שיש להם נטייה לחשוב על התסריטים הגרועים ביותר שיכולים להתרחש באותו ראיון עבודה או דייט. במקרה זה אני ממליץ להשתמש בכלי שנקרא: “דימיון פעיל”. הרבה אנשים לא חושבים שהם יכולים לכוון את הדמיון שלהם וסבורים שמה שהם מדמיינים אינו בשליטתם. בדמיון פעיל – ממש כפי שזה נשמע, האדם פועל על דמיונו ומכוון את מחשבותיו. אז אם למחרת יש לי מבחן חשוב או הגשה מלחיצה, אני יכול לבחור לצייר את יום המחר באופן אופטימלי בדימיון. ליצור תסריט שמתאר איך הכל קורה על הצד הטוב ביותר. לקחת שליטה על התסריטים שרצים בראש, להציע תסריט רצוי חלופי ולתת לו ללוות את ההרדמות. לפעמים אנשים שואלים אותי אם זה לא מסוכן להשלות את עצמם כך. אני עונה להם שממילא כל תסריט שנצייר לעצמנו בשלב הזה הוא אשליה, כי אנחנו הרי לא יודעים מה יקרה מחר. אז למה לא לבחור באשליה שתקדם אותנו, תרגיע ותעזור לנו להירדם עם חיוך על השפתיים? וגם, כשאנחנו מתכוננים לתסריט מסויים, הסיכוי שהוא יתממש גובר מאוד. הסלוגן שלנו במכללת רטר הוא “השינוי מתחיל בדמיון”.
עוד דימוי יעיל ויפה שאני אוהב להשתמש בו הוא של מאוורר תקרה. המאוורר הוא כמו המחשבות שמסתובבות להן מעל הראש. ההתייחסות שלי למחשבות היאמה ששולט במתג החשמל של המאוורר. אם אני מקבל את המחשבות, לא עושה מהן עניין, מאפשר להן פשוט להיות ולא נשאב אליהן, אני כאילו מוריד את מתג החשמל של המאוורר. המאוורר אולי ימשיך להסתובב עוד קצת מכוח האינרציה, אבל אם אני לא אזין אותו בעוד מחשבות, הוא בהדרגה יאט ובסוף ייעצר, ואז גם תבוא השינה.”
- שחרור מחשבות / טיפול NLP לשחרור
“יש מקרים יותר קיצוניים, בהם מחשבות מרובות, המגיעות במיוחד לפני השינה, הן איתות שכדאי להתייחס אליו באופן יותר ממוקד. לדוגמא אם אדם עבר אירוע קשה שהשפיע עליו מאוד והוא לא מצליח להשתחרר מזה תקופה, כדאי לשקול תהליך טיפולי של NLP ודימיון מודרך סביב הנושא. אנחנו נתקלים גם במקרים כאלה. הגיעה אלינו לקליניקה אישה שבעקבות פרידה קשה מבן זוג התחילה לסבול מהפרעות שינה. כל לילה כשהיא היתה נכנסת למיטה בכוונה לישון, היו מתחילים לרוץ לה כל מיני סרטים על אירועים עם אותו בן זוג לשעבר, והיא לא הצליחה להרדם. היא הגיעה על הרקע הזה לטיפול, שרובו ככולו עסק בשחרור בן הזוג, סגירת מעגלים שקשורים למערכת היחסים הזו וקבלה של הפרידה. ברגע שהיא פתרה זאת , היא חזרה לישון טוב ללא כל הפרעת שינה.”
לסיכום, אפשר ללמוד הרבה מדבריו וניסיונו של אמיר רטר, בראש ובראשונה כי השינה מעסיקה אותנו הרבה ובצדק. אנחנו מקדישים כשליש מחיינו לשינה ומסתבר שיש לה חשיבות רבה.
לגישת ה-NLP יש הרבה מה לתרום לכם בנושא השינה ואף בנושאים רבים נוספים וכדאי להכירה! בנוסף, אם עוד לא האזנתם לדימיון המודרך היעיל ביותר להפרעות שינה ומחשבות טורדניות, היום לפני השינה זה הזמן האידיאלי להתחיל! תוכלו למצוא אותו כאן – https://youtu.be/99HukeNO09Q
אם אתם מעוניינים בהרפיות ודימיונות מודרכים נוספים, ניתן למצוא מגוון רב באתר מכללת רטר באפליקציית ספוטיפיי ובספר “תקשורת עם התת מודע” של אמיר ודפנה רטר. קיימות גם הרפיות ייעודיות לילדים, בכללן הרפיה המלווה באנימצית המחשה להרפית הדרגתית של איברי הגוף השונים.
קבלו גישה לתכנית ההתפתחות האישית המתקדמת של Lifehacks, בחינם לחלוטין ל-14 ימים.
בתכנית תלמדו:
- לעצב את איכות החיים שלכם ללא פשרות
- להגדיל משמעותית את ההכנסה, לחסוך ולהשקיע
- לשפר את הבריאות, לרדת במשקל ולהיכנס לכושר גם כשנראה שאין לכם זמן
- לשפר את הכישורים הבין אישיים, לפתח מערכות יחסים חדשות ולשמר קיימות
- לשפר את התפוקה, היעילות וכוח הרצון
- להתגבר על חסמים פנימיים שמונעים מכם להצליח