כיצד התנוחה בה אתם ישנים משפיעה על המוח שלכם

הוספה למועדפים

כיצד התנוחה בה אתם ישנים משפיעה על המוח שלכם

איך תנוחת השינה שבה אתם ישנים יכולה להשפיע פינוי פסולת מהמוח שלכם? מה כל זה אומר ומהי התנוחה הכי נכונה לשינה? היום נדבר על מחקרים משותפים שנערכו באוניברסיטאות “סטוני ברוק” ו”רוצ’סטר”.  מחקרים אלו מוכיחים כי ניתן להפחית את הסיכויים לפיתוח הפרעות נוירולוגיות עתידיות המתרחשות לרוב בתהליך ההזדקנות על פי תנוחת שינה ספציפית. לפני שנתעסק בכל זה נבין מהי פסולת מוחית, ממה היא עשויה, כיצד היא מתנקה מהגוף ואיך היא יכולה להשפיע לרעה על הבריאות שלנו, תיהנו.

אם אתם לא ישנים בתנוחה הנכונה, כתוצאה מכך אתם יכולים להגדיל את הסיכויים לפתח הפרעות נוירולוגיות ואלצהיימר בשלב מאוחר יותר בחייכם. אין צורך להיבהל, מסקנה מזעזעת זו היא תוצאה של מחקר שבוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת “סטוני ברוק” אשר בחנו את השפעות השינה על תהליך הפינוי פסולת מהמוח. לפני שנבין יחד כיצד המחקר נערך ומהם הממצאים אשר יכולים להשפיע על הבריאות שלנו, חשוב להבין תחילה מהי פסולת מוחית.

מהי פסולת המוח

עם כמות העבודה שהמוח שלנו מבצע על בסיס יומי, זה לא פלא שיהיה קצת עודף של פסולת אשר דורשת הסרה. כמו לשאר חלקי הגוף גם המוח בעל מנגנון לניקוי “אשפה”. מנגנון זה הוא בעל מערכת נרחבת ומאורגנת של צינורות שעובדת כדי לנקות את פסולת המוח בדיוק כמו מערכת הלימפה המנקה פסולת בשאר הגוף.

המערכת הפנימית לניקוי פסולת המוח התגלתה לראשונה בשנת 2012 על ידי קבוצת חוקרים במרכז הרפואי של אוניברסיטת “רוצ’סטר”. מערכת בלוטות הלימפה המוחית אומנם מתפקדת במהלך כל שעות היום, אך מירב פעילותה דווקא מתרחשת בזמן השינה, דבר שהופך את ההסרה של חלבונים לאפשרית. במילים פשוטות, פסולת המוח היא שילוב של עמילואידים וחלבוני טאו, שהם למעשה משקעים בלתי מסיסים של חלבון המצטברים בצורה לא נכונה ונקשרים באופן ישיר למספר רב של מחלות כגון אלצהיימר, פרקינסון, קטרקט וסוכרת מסוג 2.

למערכת זו חשיבות רבה, ללא מערכת זו החלבונים הלא מסיסים ימשיכו להצטבר, דבר שיוביל להיווצרות רובד בתוך התאים של המוח ובמערכת העצבים שלנו.

על המחקר

המחקר התבצע בשימוש ב-MRI מכשיר בעל תהודה מגנטית, אשר אפשר לאתר ולעקוב אחרי מערכת הלימפה המוחית. החוקרים סקרו את הנבדקים בשנתם, הם דאגו לעקוב אחר התנועה של חומרי הפסולת במוחם של עכברים מורדמים. העכברים שהורדמו היו שכובים בכמה תנוחות שונות, לתנוחות מסתבר הייתה השפעה נרחבת על אופן פינוי הפסולת המוחית. העכברים הושכבו ב-3 תנוחות שונות – על הבטן, על הצד ועל הגב. החוקרים עקבו אחר שיעורי הפינוי פסולות המבוסס על שלוש העמדות הללו ומצאו כי התנוחה הצידית בעלת יתרון מכריע בזמן השינה.

בעוד ניסוי זה בוצע על עכברים וטרם נעשה בבני אדם, עדיין יש כמה דברים שאנחנו יכולים ללמוד מהמסקנה של המחקר.  על פי דבריו של אחד מהחוקרים נאמר כי סוגים רבים של דמנציה שהיא ירידה ביכולות הקוגניטיביות לעת זקנה קשורות בקשר ישיר להפרעות שינה ולקשיים בהירדמות. כיום אנו מכירים בכך שהפרעות שינה אלה עשויות להאיץ איבוד זיכרון בזמן מחלת האלצהיימר. המחקר החדש הנ”ל מציג תובנה חדשה אודות תנוחת השינה שלנו, ומגלה לנו כי קיימות תנוחות אשר מקיימות פעולה זו בהצלחה רבה יותר מאחרות. אמנם עדיין ישנם כיוונים שונים ונוספים לחקור, אך המסקנה ממחקר זה ברורה- המוח מתנקה מפסולת מוחית בצורה היעילה ביותר כאשר אנחנו שכובים על צד הגוף בהשוואה לשכיבה על הבטן או על הגב.

בעוד מחקר זה מספיק כדי לשכנע את האנשים העקשנים ביותר להפסיק לישון על הגב או הבטן ולשנות את עמדות השינה שלהם, מחקר זה הולך להוביל אותנו אל עתיד מלא בשאלות מחקר עתידיות. מחקר זה נותן תקווה להמשך חקר מחלות כמו אלצהיימר ואף למציאת פתרון סופי בעבורן. כעת אנחנו מבינים כי מסתורין המוח ומערכת עצבים אט אט מתחילים להתבהר – מחקר זה ומחקרים דומים מוכיחים כי בכל יום אנחנו מתקרבים צעד אחד קרוב יותר להבנה ברורה יותר של המוח האנושי וכיצד הידע הזה יכול לשמש אותנו כדי להילחם בהשפעות המשתקות והקטלניות של מחלות נירולוגיות.

הוספה למועדפים