למה לעשות טיול להודו: 5 דברים שהודו לימדה אותי

הוספה למועדפים

טיול להודו: 5 דברים שהודו לימדה אותי

“הודו היא המורה, הנוסעים הם הסטודנטים” כך אמרתי לחבר. פעמים רבות אנשים שואלים אותי “איך היה בהודו?” והחיוך מיד נמרח על הפנים. “יש ניצוץ כזה, בעיניים, בכל פעם שאת מדברת על הודו” חברה אחת אמרה לי, “זה נכון” עניתי, “זה הקסם”. בעבור כל מי שחוזר מהודו קיים געגוע מתמיד אליה ואל כל מה שהיא מייצגת, לחופש האפשרויות, לריחות, לאנשים ואל אהבת החיים. לאחר טיול אינטנסיבי של כמה חודשים נהדרים, הנה כמה מהשיעורים המשמעותיים ביותר שהודו העניקה לי, תיהנו.

אין סיבה לדאוג יש רק המון סיבות לשמוח

הודו מאלצת אותך להתמודד עם האמת, כלל שעבר זמן נאלצתי להתמודד עם יותר הפתעות, נאלצתי להתמודד עם ההמונים, כאוס, עיכובים, תנאים לא היגייניים, הלם תרבות, חרקים גדולים, מכרסמים קטנים, מחלות ותשומת לב לא רצויה. בין השאר מה שלמדתי מכל זה שהכול בסוף הולך להיות בסדר. גם סטיות לא מתוכננות מהמסלול המקורי התגלו בסוף כהצלחה, למעשה, אין סיבות לדאוג, רק לתת לדברים לקרות, במקום לנסות לשלוט בהם כל הזמן. זאת הנוסחה הקסומה של הודו, גם אם נראה כאילו הדברים לא עובדים כפי שצריך, לפעמים, זאת רק התפיסה שלנו שמגבילה אותנו. למעשה, היקום מתגלה אלינו בכל רגע. מנחה אותנו לקראת ייעודנו ומפגיש בנינו לבין השיעורים שיעזרו לנו ללמוד ולהתפתח, בסופו של דבר אנחנו אחראים לבחור כיצד לראות את היקום מבעד לעדשה. עם זאת, אנו לא רואים את העולם כפי שהוא, אנו רואים את העולם כפי שאנחנו. אנחנו יכולים לשלוט בדרך שבה אנו רואים את העולם, עלינו לבחור לראות את הטוב ולחפש אחר ההיבטים החיוביים, כאשר נעשה זאת נוכל להבחין בכך שאין סיבה לדאגה, פתאום יש רק המון סיבות לחייך ולשמוח.

להיות נוכחים במלוא העוצמה

הודו היא המקום הראשון בעולם בו אנשים לא מפחדים ליצור קשר עיין ישיר, הם אפילו נהנים מזה. לכל מקום שתסתכלו תוכלו לקלוט זוג עיניים שיביטו עליכם בחזרה בביטחון מלא. נראה שבכל מקום נמצא הודים סקרנים אשר רוצים לעזור לנו. גם כשהם לא יודעים דבר כלשהו, הם עדיין רוצים להושיט לכם יד לעזרה. כשאתה מטייל את חושף את עצמך בדרך חדשה, עלייך לתת לאנשים את ההזדמנות לעזור לך. כך בדרכה היפיפייה הודו לימדה אותי אודות חסד, אדיבות וחמלה. הודו ביקשה ממני בקביעות להיות נוכחת במלוא העוצמה שבי, לא לפחד לתת את מבטחי בחסדו של האחר.

אפשר ללמוד מכל דבר

בהודו, אין זמן, תחושת הזמן נשחקת ומוגדרת רק על פי הקיבה. בשל כך מצאתי את עצמי חושבת לא מעט, מחפשת אחר כיוונים חדשים למחשבה, כך למעשה פגשתי את המורה הגדול הבא, הוא התגלה ברגעים שונים בתוכי, נתן לי את ברכתו וכיוון אותי בדרכי. היו פעמים שהתחפש לעץ, לכלב ואפילו לפרפר וגרם לי להבין שניתן ללמוד מכל דבר.

כסף לא קונה אושר

נראה שהודו היא אחת מהמדינות עם פערי המעמדות הגדולים ביותר, עם זאת, נראה שהאנשים המאושרים ביותר שפגשתי היו גם האנשים העניים ביותר שפגשתי מעודי. הם שמחו בחלקם ולא נתנו למעמדות, כסף או רכוש להגדיר אותם. הם היו קלילים ומשוחררים ללא צרכים חומריים, הם היו אסירי תודה על ההזדמנות שנפלה בחלקם – להיות חיים. למדו אותי להודות בקביעות על כל רגע ולחגוג את מתנת החיים. נראה שכסף לא קונה את אושרם למרות שהיו נראים לי “עשירים” יותר מרוב האנשים.

להסתגל לשינויים

דברים עשויים להשתנות בבוא הזמן, אנשים עשויים להתחלף, מקומות עשויים להפוך הומי אדם או שקטים בין רגע ואפילו אחרי מספיק זמן מאכלים מסוימים יכולים להפוך פתאום לטעימים. אז למה רובנו פשוט מפחדים משינויים? האם הפחד מההחמצה לא אמור לגבור על הפחד משינויים לא וודאיים? בהודו, אין ברירה אלא לתת לשינויים להכות בך, להפתיע אותך, לסחוף אותך אל מחוזות חדשים. בהודו, אתה בוחר להוביל את השינויים, עד שלמעשה מבלי להבחין הפכת מכור לדברים המשתנים, לשקיעות כל שבועיים, לדרכים ולצבעים. אז מגיע היום בו אתה חוזר הביתה וכולם שואלים “האם זהו הילד ששלחנו?” ואתה יודע שהחיצוניות, התלתלים ואפילו השרוואלים לא מעידים על כל השינויים.

הוספה למועדפים