התמודדות עם תקופות קשות – טכניקות שכדאי להכיר

הוספה למועדפים

התמודדות עם תקופות קשות – טכניקות שכדאי להכיר

החיים מטיחים בנו לעיתים מצבים מאד לא פשוטים להתמודדות עימם. לפעמים זה עד כדי חורבן מוחלט והתמוטטות של המציאות כפי שאנחנו מכירים אותה. קושי הוא כמובן עניין סובייקטיבי והמקור שלו יכול להיות דינאמי, זה יכול להיות מקרה של אהוב או קרוב משפחה שנפטר, פיטורין מעבודה, קרוב שלפתע מתגלה אצלו מחלה. זו יכולה להיות פרידה מבן או בת זוג, רכב שעובר שעובר תאונה שמורידה אותו מהכביש, ומשבר בחיים יכול לנבוע גם כתוצאה מתחושת חוסר אונים ולאות כללית שמשתלטת ומלווה את האדם לאורך זמן, מה שקורה ללא מעט אנשים.

טראומות הן חלק מהחיים, ולמרות שמדובר באירועים חריגים, משמעותיים, כואבים מאד ומטלטלים מאד, הן לא מהוות יותר ממה שאנחנו מסוגלים להתמודד עמו. פשוט כי אלה הם חוקי החיים. כמו אושר ושפע, גם צער וכאב הם חלק מהחיים ומהותה של חוויית החיים היא חוויה שלמה שכוללת בתוכה הכל מהכל. ככל שאנחנו נאחזים, בורחים, פוחדים ומתכחשים, כך אנחנו תוקעים את זרימת החיים הטבעית ומייצרים פוסט טראומות ומחלות בגוף ובנפש, יחד עם זאת, כשמכירים בעובדה שאובדן ומוות הם חלק ממעגל החיים והזרימה שלו, אפשר להפגש עם הכאב

ויחד עם זאת, ולמרות שכל העולם מתפרק ברגעי משבר, הגישה הנכונה לטראומה ואבל לא רק תקל על התהליך ותאפשר לעבור אותו בצורה הכי פחות מכאיבה ומטלטלת שאפשר.

משבר הוא קריאה לצמיחה

הרגעים שבהם הדברים מתפרקים מסביבינו אלה הם בדיוק הרגעים שלמענם נועדו המיינדפולנס והחמלה. אלה בדיוק המועדים שלשמם תרגלנו את כל תרגילי המדיטציה והנשימות.

כאב, סופו לחלוף, זה טבעם של החיים ושל האורגניזם החיי, של כל אורגניזם חיי, ולמרות הקושי, ככל שאנחנו שוהים עם הכאב, לא בורחים ולא נבלעים או מתנתקים, אלא נשארים להתבונן, שוהים עם העצמי ומתבוננים במתרחש, תוך תמיכה עצמית והכלה, החיים מזכים אותנו במצע העשיר והמורכב ביותר לחקירה וגילוי עצמי.

במסע החקירה הזה שמזמן לנו הכאב, הכלים הטובים ביותר שיעמדו לרשותינו הם כלי המדיטציה, מיינדפולנס, נשימות ותנועה.

הדרכים לעבוד עם הכלים הללו

השארו עם הכאב:  שוב וכאמור, אל תברחו מהכאב, אל תנסו גם לעשות שום דבר בנידון, פשוט היאזרו באומץ ועמדו מולו, לצידו, איתו.

הישארו בתוך הגוף: התבוננו על התחושות שעולות בגוף עם הכאב המנטלי על רקע המשבר, והיו ידידותיים כלפי התחושות הללו, חבקו אותם והיו עם עצמכם, כמו עם חבר שכואב.

עשו את זה במינונים קטנים: אם זה כל מה שאתם מסוגלים להכיל ברגע נתון, התמקדו בצעדים הכי הכי קטנים עד כמה שניתן. עשו זאת בסבלנות רבה והבחינו ברצון הפנימי והחזק שעולה, לברוח. תמשיכו לחזור אל הכאב ואל תכנעו לקול הפנימי, הוא זועק בגלל הפחד מהפחד, ולא בגלל האמת. זאת תהיה הדרך שלהם להרוויח את הביטחון העצמי שתהיו שם למען עצמכם בפעם הבאה.

בסופו של דבר תיווכחו לדעת שהרגשות והכאב שאתם חווים הוא לא כל כך נורא, אז תוכלו להשאר עם אלו והעולם לא יגיע אל קיצו. תזכו לזכות לראות כיצד הרגשות הקשים והכאב הנפשי זזים ומתפוגגים כמו עננים בשמים. תזכו לראות ולהיווכח שהתחושות והמחשבות הקשות הם לא אתם, הם רק תופע חולפת, מה שיסיע לקחת את המשבר ואת המצבים המנטליים פחות ברצינות.

זה בעצם לא כל כך נורא, ויש לנו את מה שצריך כדי להכיל ולהתמודד. פנו מקום לצער והכילו אותו, זאת תהיה הדרך המהירה והמתגמלת ביותר להתמודד גם עם הצד הזה של החיים.

הוספה למועדפים