איך להתגבר על התסכול – מדריך שיעזור לכם להפסיק להיות מתוסכלים

הוספה למועדפים

איך להתגבר על התסכול – מדריך שיעזור לכם להפסיק להיות מתוסכלים

פחות או יותר כולנו חווים תסכולים על בסיסי יומי (שלא לומר שעתי). אנחנו מתוסכלים מאנשים אחרים, מעצמינו, מהטכנולוגיה, מהמצב התעסוקתי שלנו, ממשברים קטנים שצצים כל הזמן, מכל עבר.

אפשר לזהות מצב של תסכול כשמתחילים לרטון על אדם או סיטואציה, להתרגז שמשהו לא קורה כפי שרצינו, או להריץ שוב ושוב בראש למה אנחנו צודקים והם טועים.

תסכול הוא מצב נורמאלי, אבל היאחזות בו זה לא ממש כייף וזה אפילו לא מועיל. אם המצב לא מזהיר פנים, הוספת תסכול מעל הכל רק תחמיר עימו. לרוב, תסכול יוביל אותנו לחוסר שביעות רצון לגבי אדם אחר ויפגע במערכת היחסים שלנו איתו. או שזה יגרום לנו להיות פחות נינוחים, ולנהל את הסיטואציה באופן שהוא פחות ממושלם.

איך אפשר להרגיע את העצמי ולאפשר לתסכולים דרור, כך שלא נהיה עצבניים וכעוסים לאורך היום? בואו נדבר קודם על למה אנחנו הופכים מתוסכלים, וכיצד לגשת לבעיה זו.

מקור התסכול

מהיכן מגיע התסכול שלנו?

מלא לרצות שהדברים יהיו באופן מסוים. לא לרצות שאנשים יתנהגו באופן מסוים. לא לרצות את עצמינו באופן מסוים. זאת דחיה של איך שהדברים הינם.

מכאן, אנחנו מתחילים לספר לעצמינו סיפור: היא לא צריכה להתנהג בצורה זאת, היא צריכה לעשות כך. והיא תמיד עושה אחרת! למה היא לא יכולה לראות שהיא פשוט טועה? היא כל כך מעצבנת!

אנחנו מספרים לעצמינו סיפורים לאורך כל היום, ואנחנו נתקעים בתוכם, וזה המקום שבו אנחנו מתבוססים בתוך התסכול של עצמינו.

מדריך להתגברות על התכסול

אי אפשר למנוע מתסכול לעלות. לא משנה כמה נהיה ב”זן”, זה טבעי, כך גם הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמינו. יחד אם זאת, מה שכן אפשר הוא לפתח מודעות לזה. האם אני עצבני או מרוגז ממישהו כעת?

האם הלסתות שלי ננעלות בגלל מצב שמתסכל אותי? האם אני מתלונן, רוטן, מנהל דיון בראש?

כששמים לב שחווית תסכול עולה, עיצרו. פשוט עיצרו ברגע, אפילו לכמה רגעים ושימו לב לתסכול. שימו לב איך זה מרגיש בתוך הגוף. לאחר מכן החלו לעקוב אחר הסיפור שאני מספר לעצמי. מה אני מספר לעצמי על מה שלא בסדר בסיטואציה, על מה שהאחר צריך או לא צריך לעשות? כיצד אני מקטלגת את האחר בסיטואציה?

כעת שאלו את עצמכם, האם הסיפור הזה עוזר לי? האם הוא הופך את המצב לטוב יותר או גרוע יותר? האם זה עוזר לי עם מערכת היחסים שלי עם האחר? האם זה עושה אותי מאושר?

אם זה לא עוזר, יתכן שאני יוצר עצמי הוא זה שיוצא את האומללות או העדר האושר של עצמי, לגמרי בכוחות עצמי וכל זה נעשה בראש שלי בלבד.

במקום זה, לדוגמה אפשר לראות את מצב התסכול הזה כשיעור במיינדפולנס, בשחרור, בקבלה, במציאת אושר ללא קשר להתנהגות האנשים, לסיטואציה שאני מצויה בה. כל רגע טומן בתוכו שיעור, במידה ואנחנו מוכנים לראות את זה.

אם נפתח את עצמינו לסיטואציה, אנחנו נוכל ללמוד המון על איך לראות אנשים אחרים, לא כפי שאנחנו רוצים שהם יהיו, אלא בבלאגן היפה והמפואר שבו הווייתכם הממשית מצויה, מבלי שנצטרך שהם ישתנו.

אם למדנו מהסיטואציה, נוכל ראות גם לראות את העובדה שהאדם האחר סובל. לא במובן של “החיים פשוט אומללים ואני סובל ביסורים”, אלא במובן של “משהו פוגע לי בנוחות ובאושר” משהו גורם לאחר להתנהג באופן ש”אינו מושלם” משום שמשהו גורם להם לקונפליקט והם מאמללים את עצמם (ממש כמו שאנחנו עושים לעצמינו).

במובן הזה, שני הצדדים חווים את אותה החוויה, שני הצדדים מחוברים ויכולים להבין, כל אחד את הצד השני, משום שהוא חווה את מה שאני חווה. הם נוהגים באופן שאינו מדויק, נכון, אבל גם אנחנו. זה לא הופך את זה לבסדר, אבל זה יכול אולי לפנות מקום לאמפתיה ולנסיון להבין מאיפה מה הסיפור של הצד השני ומאיפה הם מגיעים. זאת הזדמנות לנסות להבין איך ההתנהגות של הצד השני הגיונית מבחינת הפרספקטיבה שלו. יש הגיון, אנחנו פשוט לא יכולים לראות אותו כרגע.

כעת אפשר לוותר על הדרך שלנו. אנחנו רוצים שהדברים ילכו בדרך שלנו, שאנשים יתנהגו כפי שאנחנו רוצים שהם יתנהגו, אבל אי אפשר לשלוט ביקום, ואנחנו לא אמורים או בעלי היכולת לקבל את כל הדברים בדרך שלנו. לאנשים יש את הזכות להתנהג באופן שאינו מושלם, להתנהג בדרך שלהם, וזה נכון שאנחנו לא חייבים להסכים או לאהוב את אופן התנהגותם, אבל להתעקש שהדברים ילכו בדרך שלנו או שאנשים יתנהגו בדרך שלנו פשוט לא יעבוד ורק יוביל לתסכול, אז שחררו!

לסיכום, אמרו “כן” לחוויה זו. זה אולי לא מושלם, אבל מה כן? אמרו כן וחבקו את הרגע. תרגלו את ההסכמה הזו על בסיס קבוע ותוכלו לשחרר את ההיאחזות שלכם בדברים, תתחילו להעריך את מה שיפה ברגע הזה, ותתחילו להיות מתוסכלים הרבה פחות.

הוספה למועדפים