איך לדבר פחות ולהקשיב יותר – טריק שכדאי ליישם

הוספה למועדפים

איך לדבר פחות ולהקשיב יותר 

אמנות תקשורת אחת, ואולי המאתגרת שבהן היא אמנות ההקשבה. לדבר פחות זה לא תמיד אתגר, לפחות עבור חלק מהאנשים, אבל החכמה הגדולה היא לא לבלוע את המילים ולהיעלם, אלא להצליח להתפנות, להרגיש מספיק בנח כדי לשחרר את הדחף להביע את עצמי, ולהיות נוכח, כן ופנוי להקשיב לאחר- זו זכות, כדאי להשקיע בזה ובמאמר הבא נחשוף כמה כלים ורעיונות יעילים שיסיעו לכם להתחיל להקשיב באמת, כבר עכשיו.

לא צריך להרחיב יותר מדי על היתרונות הגדולים שבהקשבה, את זה כולנו יודעים, אבל כדי להבין את האיך, הרבה פעמים קל יותר להבין את הלמה. מדוע אם כן הקשבה אינה עניין טריוויאלי? ולמה רובינו מוצאים את עצמינו מתקשים בהקשבה רציפה, מעמיקה ופעילה?

שומעים אותי משמע אני קיים

חלק גדול, שלא לומר מרכזי מהמניעים שלנו לדבר ולהישמע נובעים כתוצאה מצרכים של חיזוק הביטחון העצמי ולא בהכרח קשורים לסיטואציה עצמה, לצורך בהעברת מידע ולדרישות שעולות מתוך השיחה. אנחנו מדברים כי אנחנו מפחדים שאם לא ישמעו אותנו, עלולים לפספס אותנו, וזה כשלעצמו אולי לא כל כך נורא, אבל הרבה פעמים תת המודע עושה חיבורים בין משמעות עצמית לבין שיקופים מהחברה.

בשורה התחתונה, ברוב הפעמים שאנחנו מדברים אנחנו עושים את זה לא כדי שישמע האחר, אלא בשביל שאנחנו נשמע את עצמינו, נלמד, נבין, נשתכנע, בעיקר בעצם הקיום שלנו. זהו הסבר פילוסופי מעמיק שקצרה היריעה מלהרחיב אותו, ביחס לגישה שמתארת את הצורך שלנו בדיבור. זה המקום לציין ולהוסיף שהצורך שלנו להישמע הוא לא אותו צורך כמו להביע את עצמי, שכן ברוב המוחלט של השיחות והדיונים שאותם אנחנו מנהלים, אנחנו לא להוטים על הבעה עצמית, אם כי על מילוי המקום והתפקיד שלנו בתוך השיח.

זאת הסיבה שבגינה גם רוב השיחות הן בטלות כל כך, אנשים רבים מרגישים משועממים, אינם מוגשמים ובעיקר מרגישים שהם מוקפים באנשים פחות חכמים וחריפים ממה שהיו רוצים מהם שיהיו. רק מעט מדי אנשים עוצרים לתהות על הסיבה, אחרי הכל, אם האדם עסוק בלשמוע את עצמו, או להתקדם כמה שיותר מהר לנקודה שבה הוא ישמע, ושוב ישמע את עצמו, הוא בעצם לא באמת פנוי לשמוע את האחר, ומכאן קל מאד להניח הרבה דברים שליליים על הסביבה.

הקשבה פעילה – לפתור את הפרדוקס

דווקא הצורך שלנו להישמע מחזיק בתוכו את הפתרון להקשבה. הצורך להשמע נובע מהצורך שלנו לקבל הכרה לעצמינו ולערך שלנו, מה שמקבל חיזוק על ידי ביטוי עצמי. במהלך שיחה, הערך הכי גדול שאנחנו יכולים לתת לאחר הוא בלפנות לו מרחב להתבטא ולתת לו את התחושה שאנחנו מקשיבים לו. מעבר לעובדה שבעת הקשבה אנחנו יכולים ממש ללמוד דברים חדשים. למעשה, בכל פעם שאנחנו מקשיבים, אנחנו לומדים דברים חדשים, גם אם לא במישרין מתוך הנאמר. הבחירה לגשת לכל שיחה מתוך גישה כזאת אמנם מעניקה מרחב ידידותי מאד לצד השני, אבל הרבה יותר מזה, היא משחררת אותנו מהמתחים הרבים שמתלווים לשיחות ערות, לא אחת. היא גם משחררת אותנו מאמוציות, אגו והצורך להוכיח, כך שבנוסף לפניות להקשבה, אנחנו פנויים גם לבנות ולחדד את המסרים שלנו בצורה מדויקת יותר.

שינוי גישה על אודות רצף זרימת המידע

בפעם הבאה שאתם נכנסים לדיון ער או לסתם שיחה עם מישהו, עצרו רגע ותנסו לזהות, האם אתם באים לשכנע מישהו בגישה שלכם, או שאתם באים ללמוד משהו חדש?

ברוב הפעמים כשאנחנו נכנסים לשיחות, מהר מאד אנחנו נכנסים לדיון של משכנעים ומשוכנעים, ולרוב מדובר על מצבים חברתיים גוזלי אנרגיה. אלא אם כן באתם במטרה לשכנע או למכור, אפשר להוריד הילוך, להיכנס למצב נינוח יותר ולהחליט שבאנו לקלוט.

הוספה למועדפים